פחי זבל רגילים שמוצבים ברחוב מהווים מטרד לא קטן. גם אם מבצעים הפרדה בין פסולת יבשה לפסולת רטובה, הפח ילך ויצבור לכלוך מבפנים ומבחוץ וגם ימשוך אליו מזיקים שונים.
על מנת לפתור את הבעיה הזו נוצר הקונספט הפח המוטמן. פח מוטמן סטנדרטי הוא פח שהחלק המרכזי שלו נמצא בעומק של עד 2.5 מטר מתחת לאדמה ואילו רק הפתח שלו בולט. לפעמיים הפתח יהיה בגובה האדמה ויוקף בחיפוי דקורטיבי כגון עץ, ולעיתים הוא יהיה מעט מוגבה ממנה.
הנפח המרכזי של הפח הנמצא מתחת לאדמה הוא גדול מאוד ובתוכו נמצאת שקית פלסטיק קשיחה שאינה נקרעת בקלות, אך מנגד דורשת שימוש במשאית מיוחדת שתוכל להוציא אותה באופן בטוח באמצעות מנגנון מיוחד.
באופן זה הפח המוטמן הוא לא רק שימושי יותר מבחינה פרקטית ואקולוגית, אלא גם נראה הרבה יותר אסתטי.
גרסה אחרת של הפח המוטמן שמתאימה לאזורים צפופים היא פח שנראה דומה לפח גדול רגיל (לרוב עם קווים ישרים), אך הוא כולל גם חלק תת קרקעי.
ממה עשוי פח מוטמן?
מעבר לשקית והמכסה שעשויים להיות עשויים מחומרים שונים, מיכל האגירה שלא נראה לעין בדרך כלל יהיה עשוי מבטון.
לשימוש בבטון יש מספר יתרונות מרכזיים:
- הוא אטום בפני חדירה של מי תהום ומונע זיהום שלהם מצד אחד וחדירה שלהם אל הפסולת מצד שני.
- מתאים גם לטמפרטורות גבוהות וחסין מפנים ניסיונות הצתה מכוונים
- עמיד נגד חומרים מזיקים (עד גבול מסוים)
אומנם אפשר ליצור את מיכל האגירה גם מפלסטיק או סוגים שונים של מתכות, אך הם פחות עמידים וחשופים לפגיעות מכניות או חלודה.
מי אחראי על הטמנת פחים מוטמנים ופינוי שלהם?
מכיוון שמרבית הפחים המוטמנים משמשים את הציבור הרחב, האחראית העיקרית על הצבתם והטמנתם היא העירייה או המועצה המקומית.
אם מדובר במוסדות ציבור כמו למשל בתי ספר או בתי חולים שזקוקים לפינוי כמות גדולה של פסולת, הם אלו שלרוב יהיו אחראיים על הטמנת הפחים תוך כדי תיאום עם הרשות המקומית.
גם באזורי תעשייה גדולים ייתכן שיתקיים שיתוף פעולה בין מרכז הניהול המקומי לבין הרשות המקומית.
בנוסף לכך, ייתכן כי בשל האופן הייחודי של השימוש בפחים, הפינוי יתקיים על ידי חברה פרטית המתמחה בפינוי פסולת.
האם יש פסולת ספציפית אותה זורקים בדרך כלל אל תוך הפחים המוטמנים?
לא, ניתן לזרוק אשפה מעורבת או לבצע הפרדה על פי המקובל. עם זאת בדרך כלל עדיף שלא לזרוק אל תוך הפחים המוטמנים פסולת מסוכנת כמו שאריות של חומרי ניקוי, סוללות שיכולות להתפרק לחומצה ופסולות גדולה כמו גזם או פסולת בניין. פסולת שכזו עשויה לקרוע או לפרק את השקית מבפנים והחלפתה עשויה להיות מסובכת.