איפה זורקים סוללות? המדריך המעשי לנקודות האיסוף בישראל

עודכן: אוגוסט 2026

יש מגירה כזאת כמעט בכל בית. סוללות ריקות שהוצאו מהשלט, מהשעון או מהצעצוע של הילדים, נזרקו למגירה "עד שנחליט מה לעשות איתן", ונשארו שם שנה. אנחנו בב.מ איכות הסביבה עוסקים בפינוי פסולת כבר יותר מ-36 שנה, ואנחנו רואים את זה מכל הכיוונים: גם את המגירה הביתית, וגם את מה שקורה כשהסוללות האלה מגיעות בסוף לפח הרגיל.

אז בואו נסדר את זה סופית. במדריך הזה תמצאו בדיוק לאן לוקחים סוללות משומשות, מה החוק מחייב את החנויות לעשות עבורכם בחינם, מה עושים עם סוללה נפוחה של קורקינט, ולמה דווקא הסוללה הקטנה הזאת מסוכנת הרבה יותר ממה שנדמה.

למה באמת אסור לזרוק סוללות לפח

הרבה אנשים חושבים שזה עניין של זיהום סביבתי בלבד, ושסוללה אחת בפח לא תשנה כלום. הזיהום אמיתי, סוללות מכילות עופרת, קדמיום, כספית, ניקל ומנגן שדולפים לקרקע ולמי התהום. אבל הסיבה הדחופה יותר היום היא אחרת לגמרי: אש.

סוללות ליתיום, אלה שנמצאות בטלפונים, במחשבים ניידים, בפאוור בנקים ובעיקר באופניים ובקורקינטים החשמליים, מגיבות בצורה אלימה כשהן נמעכות או ניזוקות. במשאית אשפה או בתחנת מעבר, שבהן הפסולת נדחסת בלחץ עצום, סוללה כזאת עלולה להתלקח. בינואר 2025 בלבד, במתקן חירייה, אותרו 60 סוללות ליתיום שהגיעו עם הפסולת. שתיים מהן, של אופניים וקורקינט חשמליים, גרמו לשתי שריפות עם נזק מוערך של כשני מיליון שקלים.

וכאן מגיע הנתון שהכי הפתיע אותנו: רשות הכבאות וההצלה הצהירה בפומבי שאין לה יכולת מעשית לכבות שריפה של סוללת ליתיום-יון, ושזו מגבלה שקיימת גם במדינות מפותחות אחרות. הסיבה טכנית: הסוללה מכילה בתוכה בו זמנית דלק, מחמצן ומקור חום, ולכן חנק החמצן פשוט לא עובד עליה. שריפה כזאת יכולה לבעור יום עד יומיים, ולהתלקח מחדש אפילו שבוע אחרי שנראה היה שהיא כבתה.

איפה זורקים סוללות: ארבע האפשרויות

אלה ארבע הדרכים שעובדות בפועל. הראשונה היא כמעט תמיד הכי נוחה, כי היא נמצאת במקום שאתם ממילא מגיעים אליו.

מה עושים עם כל סוג של סוללה

לא כל הסוללות נולדו שוות, ולא לכולן אותו מסלול. הטבלה הבאה מסכמת את זה:

אגב, המסלול המשפטי מפריד את הסוללות רק לשלוש קבוצות: סוללות עופרת, סוללות ניקל-קדמיום, ו"סוללות אחרות" שאליהן שייכות רוב הסוללות הביתיות וגם סוללות הליתיום. רק ב-2023 החל המשרד להגנת הסביבה לדרוש דיווח נפרד על סוללות ליתיום-יון, בגלל הסכנות הייחודיות שלהן.

החוק לצידכם: כל חנות חייבת לקבל מכם סוללות בחינם

זה החלק שרוב האנשים לא מכירים, וחבל, כי הוא הופך את כל העניין לפשוט. חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות קובע בסעיף 30 שמשווק של סוללות ניידות חייב להתקין בכל נקודת מכירה שלו מיכל אצירה ייעודי, ולאפשר לכל אדם להשליך אליו סוללות משומשות, בלא תשלום או תמורה אחרת.

שימו לב לניסוח: "כל אדם", ו"בלא תשלום או תמורה אחרת". כלומר אתם רשאים להיכנס לחנות שמוכרת סוללות, למסור סוללות משומשות, לא לקנות דבר, ולצאת. זו זכות מלאה שלכם ולא טובה שעושים לכם.

יותר מזה: החוק מחייב את החנות להציג את המידע הזה במקום בולט בבית העסק וגם באתר האינטרנט שלה. וחנות שמסרבת לקבל סוללות עוברת עבירה פלילית שדינה עד שישה חודשי מאסר או קנס, ואם מדובר בתאגיד, כפל קנס. להרחבה על החקיקה עצמה, על יעדי המחזור ועל חובות היצרנים והיבואנים, כתבנו מדריך נפרד על חוק פסולת אלקטרונית.

יש חריג אחד, והוא חשוב: החוק מתיר לחנות לסרב לקבל פסולת סוללות מזיקה, כלומר כזו שהטיפול בה עלול ליצור סיכון בריאותי או בטיחותי. בדיוק בשביל זה קיים הסעיף הבא.

סוללה נפוחה או פגומה: המקרה שדורש טיפול אחר

איך יודעים שסוללה פגומה? המשרד להגנת הסביבה מונה סימנים ברורים: התנפחות, נזילת נוזל, פליטת גז, נזק פיזי או מכני, שינוי צבע של המעטפת, ריח חריג, קורוזיה, חוטים משוחררים או שרופים, או נזק משריפה. גם סוללה שהוחזרה במסגרת ריקול בטיחותי נחשבת פגומה.

עד שאתם מגיעים לנקודת האיסוף, אחסנו סוללה כזאת בנפרד משאר הסוללות, הרחק מחומרים דליקים, במקום קריר ומאוורר, ובלי שתיחשף למכות. במקרים של סוללה פגומה קשות ובכמות גדולה, מדובר כבר בפסולת שמצריכה טיפול מקצועי, ואפשר לקרוא אצלנו על פינוי חומרים מסוכנים.

איך לאחסן סוללות בבית עד שמגיעים לנקודת האיסוף

אף אחד לא נוסע לסופר בכל פעם שנגמרת סוללה. הפתרון הוא לאסוף אותן נכון בבית, וזה לוקח דקה:

ולמי שתוהה לאיזה פח כן הולך כל שאר הזבל בבית, יש לנו את המדריך המלא למחזור פסולת לפי סוג הפח שעושה סדר בכל הצבעים.

מה קורה לסוללה אחרי שהשלכתם אותה

הסוללות שנאספות עוברות מיון בישראל ומועברות באונייה למפעלי מחזור באירופה, שם מפרידים מהן מתכות יקרות כמו קובלט, ניקל, נחושת ואלומיניום. נכון להיום אין בישראל מפעל מסחרי לחילוץ מלא של חומרים מסוללות ליתיום, אם כי בשנים האחרונות פועלות כאן חברות שאוספות, דוחסות ומכינות את הסוללות לייצוא. הדבר האחד שכן ברור: הסוללות האלה אינן מוטמנות באדמה.

רוצים להבין לעומק את התהליך עצמו, את האתגרים הטכנולוגיים ואת החובות שחלות על גופים שמייצרים כמויות גדולות? קראו את המאמר שלנו על מחזור בטריות: החובות, האתגרים והפתרונות.

כמויות גדולות: משרדים, בתי ספר וועדי בתים

מיכל קטן ליד הקופה מתאים לארבע סוללות של שלט. הוא לא מתאים למשרד עם 80 עובדים, לבית ספר שאוסף סוללות ככיתה, לוועד בית שרוקן מחסן, או לעסק שמחליף ציוד. בכמויות כאלה נדרש הסדר מסודר של איסוף ופינוי, גם מסיבות בטיחות וגם כי אחסון מרוכז של סוללות ליתיום מחייב תנאים מסוימים.

שאלות נפוצות

האם חנות יכולה לסרב לקבל ממני סוללות אם לא קניתי אצלה?

לא. החובה בחוק מנוסחת כלפי "כל אדם" ובלא תמורה, ואינה מותנית ברכישה. הסירוב היחיד שמותר לחנות הוא במקרה של סוללה פגומה שמסוכן לטפל בה.

איפה זורקים סוללות של אופניים או קורקינט חשמלי?

אלה סוללות ליתיום גדולות ולא מכניסים אותן למיכל של סוללות אצבע. מאתרים נקודת איסוף שמקבלת אותן, יש לכך קטגוריה נפרדת במפת נקודות האיסוף, ואם הסוללה נפוחה או ניזוקה פונים לרשות המקומית.

מה עושים עם טלפון או מחשב ישן?

ציוד חשמלי שלם הוא פסולת אלקטרונית ולא סוללה בודדת. אפשר למסור אותו במרכז מיחזור עירוני, ובנוסף החוק מחייב חנות שמוכרת מוצר חשמלי חדש לקבל מכם ללא תשלום מוצר ישן מאותה קטגוריה וגודל דומה, בקנייה או במסירה.

האם צריך לשלם על פינוי סוללות?

לא. עבור אדם פרטי המסירה חינם לחלוטין, בין אם בחנות, במרכז מיחזור עירוני או בנקודת איסוף. תשלום נכנס לתמונה רק בפינוי מרוכז מעסק.

למה אסור לשים סוללות בפח הכתום?

הפח הכתום מיועד לאריזות בלבד, והתכולה שלו נדחסת ועוברת מיון. סוללה שנמעכת בתהליך עלולה להתחמם ולהתלקח, בדיוק כמו בפח הרגיל.

מה קורה אם אני פשוט זורק אותן לפח?

מעבר לזיהום הקרקע והמים, אתם מכניסים מקור אש למשאית אשפה ולתחנת מעבר שבהן הפסולת נדחסת. כפי שראינו בחירייה, זה לא תרחיש תיאורטי אלא אירועים שקרו בפועל וגרמו לנזק של מיליוני שקלים.

בשורה התחתונה, פינוי סוללות בישראל הוא אחד הדברים הפשוטים והזולים שאפשר לעשות למען הסביבה: הוא לוקח דקה, הוא לא עולה כלום, והחוק כבר דאג לכם למיכל בכל חנות שמוכרת סוללות. כל מה שנשאר זה להעביר את הסוללות מהמגירה לקופסה, ואת הקופסה לנקודת האיסוף בפעם הבאה שאתם ממילא בסביבה.